מסיבת התה האחרונה
מאת תמיר בוכשטב

ואז כשיגמר לו החלום,
במסיבת התה האחרונה,
ישב לו לבדו ליד שולחן,
ערוך למאה איש לתפארה.

עכשיו כבר קצת יותר מדי שקט,
אין עוד עכבר ישן בתוך קומקום,
אינו הכובען המטורף,
ושעת התה קרבה כבר לסיום.

הוא כבר זקן עכשיו, ושתי אוזניו שמוטות,.
ואליס כבר מזמן התעוררה.
כבר אין למי למזוג עוד כוס של תה,
הלכו גם החתול והמלכה.

היער כבר נמוג בערפל,
ולפרחים כבר אין עוד מה לומר,
מהמראה נשקפת רק תמונה,
ורק הזיכרון עימו נשאר.

במסיבת התה האחרונה,
ארנב זקן יושב עם כוס ביד,
ליד שולחן ערוך לתפארה,
בתוך חלום שאט נמוג לעד.