המפלצת

הקלטה מפילקיית בית, 26.11.09

רוּחַ-עֶרֶב טוֹפַחַת עַכְשָׁיו עַל כְּתֵפַי
וְהַזְּמָן מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן
עוֹד שְׁקִיעָה שִׁגְרָתִית מַפְצִיצָה אֶת חֵיפָה
רַק אֵלַיִךְ אֵלַיִךְ, אֲנִי לֹא יָכֹל
הַשִּׁנּוּי מִתְרַחֵשׁ תּוֹךְ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת
הַכְּנָפַיִם צוֹמְחוֹת וְהָרֹאשׁ מִתְאָרֵךְ
מִישֶׁהוּ כְּבָר הֵצִיץ, וּפָרְחוּ אַגָּדוֹת
עַל גּוּפִי שֶׁגָּדֵל וְהוֹלֵךְ – וְהוֹלֵךְ הוּא
אֵלַיִךְ

הָעוֹלָם מִשְׁתַּתֵּק כְּכַדּוּר עַל כַּף-יָד
וַאֲנִי מִתְחַשְׁמֵל לְמַגַּע הַתְּשׁוּקָה
הַתְּשׁוּקָה שֶׁהוֹפֶכֶת אוֹתִי לְעַרְפָּד
שֶאֵלַיִךְ אֵלַיִךְ אֵלַיִךְ נִצְמָד
וְאֵינֶנִּי חַיַּת-סִיּוּטִים רַצְחָנִית
לֹא רוֹזֵן טְרַנְסִילְוָנִי אַכְזָר וּצְמֵא-דָם
הַצָּרָה הִיא שֶׁאֵין לִי מוּשָׂג מִי אֲנִי
הַצָּרָה הִיא שֶׁאֵין לִי מוּשָׂג אֵיךְ לִחְיוֹת
בִּלְעָדַיִךְ

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע אֶתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר
זֶה חָשׁוּב לְהַמְרִיא בַּשְּׁנִיָּה הַנְּכוֹנָה
צֵל שָׁחֹר מְכֻנָּף מְכַסֶּה אֶת הָעִיר
עוֹד שְכוּנָה וּשְכוּנָה וּשְכוּנָה וּשְכוּנָה
בַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית חַלּוֹנוֹת מוּאָרִים
הוּא אוֹהֵב אוֹתָךְ שָׁם – וַאֲנִי לֹא עוֹזֵב
זֶה קָשֶׁה לֹא לִקְרֹעַ אוֹתוֹ לִגְזָרִים
אַךְ בֵּינְתַיִם אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל… אֲבָל זֶה
רַק בֵּינְתַיִם

וַאֲנִי מִתְפַּתֶּה לְהַפְסִיק לְחַכּוֹת
וּבְעַד לַזְּכוּכִית לְהַכּוֹת בַּמִּטָּה
אַךְ בְּחֵיל-הָאֲוִיר כְּבָר שָׁרוֹת אַזְעָקוֹת
עַל סִפּוּר-אַהֲבָה שֶׁהוֹלֵךְ וְנִקְטָע
וְהַטִּיל מִתְכַּוֵּן בְּצוּרָה עַצְמָאִית
וּבְאִינְפְרָא-אָדֹם הוּא רוֹאֶה אוֹתִי חַם
מִשְׁתַּנֶּה חֲזָרָה בַּדַּקָּה הַשְּׁבִיעִית
אִם לָמוּת אָז לָמוּת אָז לָמוּת כְּאָדָם
לְרַגְלַיִךְ…

אוֹבְּיֶקְט לֹא מְזֻהֶה הֻשְׁמַד.

22 מאי 1993 – ב' סיון תשנ"ג