בלדה לקוטל מפלצות (בפוטנציה)
נובמבר 28th, 2010 by 
Tamir
היה היה לוחם צעיר, אמיץ נטול מורא
היה רוכב מכפר לעיר על גב סוסה שחורה
מעיר לכפר היה רוכב ומחפש דרקון
שכן לקטול מפלץ הוא מבחנו האחרון
זה המבחן האחרון כדי להיות אביר
"קוטל דרקון", אולי ענק או איזה טרול כביר
לזכות בתואר הנכסף, זה כל אשר רצה
לקטול דרקון, או איזה עוג, אולי סתם מפלצה
אבל אבוי, בשיטוטיו רק חרס העלה
(ושלל גובלינים, עכברים ואורק נושא אלה)
אך לא הצליח לחסל שום רשע רציני
ואף תפלצת נוראה או נגע קטלני
זה לא שדרקונים אינם בכלל עוד בנמצא,
ויש עוד ענקים לרוב, ומכשפה שקוצה
זה רק אותו מנהג קדום, שלאופנה נכנס
אצל המלכים והרוזנים והדוכס
"כי מי שאת הזד הנ"ל יצליח לחסל
מעלליו עד בוא הקץ נשיר ונהלל
ופרס אציע למושיע, חצי ממלכה!
ועוד אציע לגיבור: בתי הנסיכה!"
וכמובן, שאם אותה בת מלך כבר הוצעה
אינך יכול לומר לה לא, זו הפרת שבועה!
וגם את חצי המלכות אסור שתסרב
שכן אותו רוזן נכבד לך כבר התחייב!
אבל אותו לוחם צעיר, אמיץ ונטול מורא,
בכפר שבו נולד עוד מחכה לו בחורה
וממלכה הרי שמלאה באחריות
והביורוקרטיה שם – אוי, איזה מין סיוט!
וכל מה שאותו לוחם רוצה, כבר נאמר
לקטול איזה מפלץ איום, ו"לשחרר" אוצר
רק תואר אבירות קטן, וכסף שיספיק
לאיזו חתונה צנועה, ולשריון מבריק
לכן הוא עוד רוכב בדד, בין כל הארצות
על סוסתו האצילה רודף הוא מפלצות
אך אף תפלצת רצינית עדיין לא קטל
כולן באות עם שטר מטען, ולפדותו חבל
אך יום יבוא והוא ימצא דרקון, אולי ענק
שאין עליו שום ממלכה, (אולי רק מענק)
ואז יחזור הוא לכפרו, עטור בניצחון
אל אהובה מילדותו, אביר מסדר דרקון
Posted in פנטזיה, תמיר בוכשטב | 
No Comments »