מאת: תמיר בוכשטב
למנגינת אני שומע שוב מאת נמרוד גאון, בביצוע שלמה ארצי
אני שומע שוב ברגעי השלווה,
אנטילופה רצה שוב בשביל,
בורחת מכלום. רביעיית לביאות,
מנהמת מוסיקה לילית מעבירה בי,
שוב אותן צמרמורות פחד ידועות.
אבל אני קרנף, ויש לי שפיץ על האף.
אבל אני קרנף. ויש לי שפיץ על האף.
אני מוסיף ללכת מוסיף בשביל הצר,
מושך במעלה הגבעה אל העצים.
מעלי ציפורים דואות דואות חופשיות,
וזאב במרחקים כמו קורא תגר.
אבל אני קרנף, ויש לי שפיץ על האף.
אבל אני קרנף. ויש לי שפיץ על האף.
אכלתי – שורשי אלונים וגבעולי עשבים
על הפלאטו. עדרים של פרא, כזברה שאין
לה פסים, כי אני סוס יאור המחופש
לקרנף, רחוק מהבוץ הרטוב,
עם שפיץ על האף, שעשוי מענף,
עם שפיץ על האף דבוק עם קצת בוץ יבש מחום,
עם שפיץ קצת מחודד עם עלים ובלוט.
אני שומע שוב ברגעי השלווה,
אנטילופה רצה שוב בשביל,
בורחת מכלום. רביעיית לביאות,
מנהמת מוסיקה לילית מעבירה בי,
שוב אותן צמרמורות פחד ידועות.
אבל אני קרנף, ויש לי שפיץ על האף.
אבל אני קרנף. ויש לי שפיץ על האף.