שבעה לילות

שיר על מותו של קונגמינג (האיש, המניפה ומועדון המעריצים) מתוך "רומן שלושת הממלכות". מנגינה מקורית.
באשמת L, ובשביל עופר.
הקלטה

הכוכבים
אמרו דברם. אין כל ספק: שעתי קרבה.
אורות כבים…
מול מנורה דלוקה אחת אשא תפילה,
ראשי אכוף ואבקש: דובה גדולה,
לילות שבעה
אם המנורה תבער, תהיה לי עוד תקווה.

לקיסרי
הוכחתי את אהבתי בדיו ודם
לא עבורי
הלילה תפילתי לכוכבים נשלחת.
זוהי חובה שמניעה אותי, לא פחד.
כי אם אמות, אדע,
המטרה לשמה נוצרתי אבודה.

הנצחונות
שלא זכיתי לתכנן ולממש,
המלחמות
אשר הייתי מנצח לו הספקתי…
הם משתקפים בלהבה אשר הדלקתי.
ומאותה האש
אם האלים ירצו, כוחי שוב יתחדש.

תרועות. צבא?
האם מגיע האויב לכאן כעת?
הלהבה
ריצדה כשבאו להזעיק ולהתריע.
בליל שביעי, נורה דלקה, גורל הכריע —
ואז האור כבה.

מאחורי
אשאיר את נאמנותי אל הקיסר,
חרבי, ספרי –
עשו שימוש נכון בכל מה שנשאר.
את המחליף שלי ומחליפו אבחר,
מילה ועוד מילה, בזמן שעוד נותר…
ודי.