מאת: תמיר בוכשטב
למנגינת נפלת חזק של איפה הילד
שדרה שאומרים לך,
אל תיסע דרכה בחיים,
תמיד תעכב אותך סתם –
היא פקוקה תמיד.
מאחורי זחלן,
זוחלים הנוסעים.
היא תעצור אותך,
אתה תאחר.
אתה כבר עומד מספיק להבין,
היא תקעה אותך.
אתה תתיאש ותכיר בעובדות,
היום לא תצא מכאן.
נתקעת בפקק,
ותבין שאתה הולך לאחר לפגישה שלך,
בשעה!
עצבני מעוכב,
תבין שנתקעת בפקק.
עכשיו כשאיחרת כבר,
הנייד יצלצל,
יגיד שם הבוס שגם הוא,
נעמד בתנועה.
בוא נתאם מחדש,
מחר לדבר.
בוא נדבר דרך זום או בטימס,
אז בכלל אל תבוא למשרד.
אתה מסתובב לבסוף בכיכר,
אין לך מה להמשיך.
חוזר לכיוון ביתך,
למרות שגם כאן יש תנועה!
נתקעת בפקק,
ותבין שאתה הולך לאחר לפגישה שלך,
בשעה!
עצבני מעוכב,
תבין שנתקעת בפקק.
