ביצה של דרקון
אוקטובר 18th, 2010 by 
Dana
ביצה של דרקון
כיתה ג'2 יצאה לטיול.
אני השתרכתי בסוף השורה.
השביל היה צר, מפותל ותלול,
נשמתי בקושי, מעדתי נורא.
כולם התקדמו, ונותרתי לבד.
כרעתי על עשב צהוב ויבש.
ראיתי פתאום מה היה שם בצד:
סלע עגול בצבעים של אש.
ביצה של דרקון, נפלאה, יחידה,
מתנה בשבילי מסיפור אגדה.
חכו רק עוד רגע, רק עוד דקה,
רק עוד כמה שעות עד שהיא תבקע.
שמתי אותו בבטחת בתרמיל,
ולא התייאשתי עד סוף המשעול.
ידעתי שזה אינו סלע רגיל;
הוא יבקע ויהיה לדרקון גדול.
הוא יבקע ויעוף, ואעוף גם אני
למקומות משונים, רחוקים, אחרים,
ששם יש קסמים בלבן ושני,
שם שנינו נהיה יחדיו, מאושרים.
ביצה של דרקון, נפלאה, יחידה,
מתנה בשבילי מסיפור אגדה.
חכו רק עוד רגע, רק עוד דקה,
מחר-מחרתיים ודאי היא תבקע.
הסתרתי אותה מהורי בארון.
חיכיתי לרגע, שניה נכונה,
עד ליום בו תבקע, בו אני ודרקון
נעוף מחיי אל העיר הלבנה.
היא עדיין חיכתה כשסיימתי תיכון.
בתואר ראשון, היא ישנה לי בתיק.
אבל לא הגיע הזמן הנכון.
ניסיתי, אבל כנראה לא מספיק.
ביצה של דרקון, נפלאה, יחידה,
מתנה בשבילי מסיפור אגדה.
חכו רק עוד רגע, רק עוד דקה,
עוד חודש-חודשיים ודאי היא תבקע.
אז אלה חיי: עבודה ושינה,
אין חתול מיילל, אין צלצול בדלת.
שנים כבר ששום דבר לא השתנה.
כדאי להפסיק. אני לא מסוגלת.
אם מה ששוכב לצידי במיטה
הוא רק אבן סתמית וחסרת כל ייחוד
בשביל מה אני כאן? מה כבר יש לי? אותה,
וחיים שלמים שהלכו לאיבוד.
ביצה של דרקון, נפלאה, יחידה,
מתנה בשבילי מסיפור אגדה.
חכו רק עוד רגע, עוד כמה שניות,
בסופו של דבר היא חייבת לחיות.
Posted in דנה כץ-בוכשטב, יו"ז, לחן: מקורי | 
No Comments »