Fuzzy Fish

בכפור ובשלג

לחן: מקורי

אז, כשברחת לכפור ולסתיו,
הייתי תמימה. לא הבנתי.
בסופה מיללת חזרת עכשיו
ואני, כילדה, האמנתי.

לא ידעתי אז למה ברחת מכאן,
לא ידעתי מתי תחזור,
אך ידעתי שמשהו בך מת מזמן
ונקבר עמוק בתוך הכפור.

אבל גם אם זה נס, גם אם שבת אלי,
זיו פניך הפך חוורון מת.
בעינך אחז שחור, בבגדיך – הבלאי,
ובפיך שתיקה רועמת.

כי ידעתי עד כמה סבלת בכפור
של ארצות השממה המרוחקת.
כי זוכרת אני את אחי הבכור
ובאימת אהבה – שותקת.

וכן, גם אם שמעתי צרחות בלילות
ושפתיך אדמו מן הדם,
לא יכולתי לקום ולשאול שאלות.
הקול שזעק בי נדם.

כי אתה לי היית אחי היחיד
ואין לי צד אלא צידך.
פה יהיה לך בית תמיד
כי אני נושאת בי את ביתך.

לכן את הדלת סגרתי, דרוכה,
דמומה ושקטה כעכבר;
כי ידעתי שמשהו ממך, מליבך,
בשלג קפא ונקבר.

למרות זאת, לא היה בי ואין בי הכוח
לעצור מבעדך, לעזוב או לצרוח.