לשמיים
אוקטובר 20th, 2008 by 
Dana
לשמיים
לחן: "כמו אל מים" של יהודית רביץ
אז, על פני הארץ:
"בוא אלי, יפה עיניים."
מתוך רעם המנועים
בת הקול שבמרומים
שרה: "בוא אלי."
איש חלל עיוור הוא,
על האדמה ויתר הוא.
החלל נטול מילה.
הוא שמע בו מקהלה
שרה:
"בוא, יפה עיניים,
בספינות חלל
אל הכוכבים אשר מעל והלאה…
בואה.
בוא כמנגינה שלא נשכחת.
בוא במעבורת המשולחת,
לשמיים."
צף הרחק משמש:
"בוא אלי, יפה עיניים."
הוא פנה מבלי לחשוב
אם לחזור או לעזוב
אל הקול השר.
הוא כרה לו קבר
בחלל אשר מעבר.
בלי הדר ובלי תפילה:
רק שתיקת האפלה
שרה:
"בוא, יפה עיניים,
בספינות חלל.
אל הכוכבים אשר מעל והלאה…
בואה.
בוא כמנגינה שלא נשכחת.
בוא כקרן אור חפה מפחד,
לשמיים."
שם, בתוך האופל:
"בוא אלי, יפה עיניים,"
אל שרידי כוכב נמס,
אל הכוח ההורס,
אל האפלה.
בלי שמשות ואור
אין לו גבול או מעצור.
ספינתו האיצה שוב,
והוא לא יוכל לשוב
משם:
"בוא נא, רב האור,
בספינת חלל
אל החשכה אשר מעל והלאה…
בואה.
בוא לקול ששר לך ממעל,
בוא כמו עכבר, רעב לרעל,
אל החור."
Posted in דנה כץ-בוכשטב, לחן: עברית | 
No Comments »