אוֹרק
על-פי "אור" (נעמי שמר). זכה במקום ראשון ובתואר חביב הקהל בתחרות "נולד לפילק" 2010.
אוֹרְק
סוֹבֵל בַּבֹּקֶר
כִּי
אָלֶרְגִּי הוּא לַשֶּׁמֶשׁ:
הִיא
גַּם מְסַרְטֶנֶת
וְגַם עוֹשָׂה קְמָטִים בָּעוֹר.
טְרוֹל
סוֹבֵל כִּפְלַיִם:
הוּא
הוֹפֵךְ מִזֶּה לְאֶבֶן.
זֶה
לֹא שִׁיר עַל טְרוֹלִים,
אָז תְּכַבּוּ כְּבָר אֶת הָאוֹר.
שֶׁמֶשׁ!
הַצִּילוּ, שֶׁמֶשׁ
לִי שׂוֹרֶפֶת אֶת הַגּוּף!
סְלִיחָה, אָדוֹן הָאֹפֶל,
תְּסַפֵּק לִי קְרֶם שִׁזּוּף!
להמשך קריאה »
הבלדה על פיבי וקול
על-פי "שיר אהבה ישן (אניטה וחואן)" (נתן יונתן/נחום היימן). מבוסס על הסדרה "מכושפות". נכתב לתחרות "נולד לפילק" 2010.
שָׁר אֲנִי בְּקוֹל
שִׁיר עַל פִיבִּי וְעַל קוֹל.
כָּבְתָה הָאֵשׁ בַּשְּׁאוֹל.
הִיא נְשׂוּאָה עַכְשָׁיו לְקוּפִּידוֹן
וְהוּא יָרַד מִזְּמָן לָאֲבָדוֹן…
קוֹל טֶרְנֶר מְאַהֵב מַדְהִים
וְרַק חֲבָל שֶׁבְּנוֹסָף הוּא מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים
(הוּא עוֹרֵךְ-דִּין, אָז יֵשׁ לַזֶּה תַּקְדִּים).
הוּא מִדֵּי פַּעַם מֵת
אֲךְ לוֹ זֶה לֹא מַפְרִיעַ בֶּאֱמֶת…
להמשך קריאה »
אלי בר-יהלום, על-פי "אליעזר בן יהודה" (ירון לונדון/מתי כספי)
כְּמוֹ הַנַּעְוִיאִים, הַקַּנָּאִים לָעֵץ
הוּא קִנֵּא לַחְפֹּר וְלַהֲרֹס וּלְפוֹצֵץ.
כָּל עוֹד פַּנְדּוֹרָה מִסְתּוֹבֶבֶת עַל צִירָהּ,
הָיָה רוֹקֵם בְּמִשְׂרָדוֹ דָּבָר נוֹרָא.
הַקּוֹלוֹנֵל,
כְּמוֹ גַּרְגָּמֵל,
הוּא לַכְּחֻלִּים צָרָה צְרוּרָה.
רַק גֵּ'ייק סָאלִי, בְּכִסֵּא הַגַּלְגַּלִּים,
הִגִּיעַ לְהָגֵן עַל הַכְּחֻלִּים:
לְתוֹךְ הָאָוָאטָאר הִקְרִין דְּמוּתוֹ
וְהָפַךְ לִהְיוֹת טוֹרוּק-מַאקְטוֹ –
זוּז אָחוֹרָה
מִפַּנְדּוֹרָה,
קוֹלוֹנֵל מְיַגֵּעַ.
כְּחֻלִּים, כְּחֻלִּים,
כְּחֻלִּים, כְּחֻלִּים –
יְכַסְּחוּ אֶת רֹאשְׁךָ הַפּוֹגֵעַ.
בַּקְּרָב הָאַחֲרוֹן נִצְּחוּ הַדַּרְדָּסִים:
אוֹיְבֵיהֶם עָזְבוּ אֶת הַפְּלָנֶטָה מוּבָסִים,
אֲבָל גֵּ'ייק סָאלִי, הַלּוֹחֵם הַמַּכַּבִּי –
הֵם אֶת מֹחוֹ חִבְּרוּ לָעֵץ בְּ-USB.
הוּא הָעֳבַר
לָאָוָאטָאר
וּבְתוֹכוֹ לָעַד נוֹתַר.
עוֹד יִהְיוּ סִרְטֵי-הֶמְשֵׁךְ, אַל פַּחַד:
הַבֶּטֶן שֶׁל נֵיְטִירִי מִתְנַפַּחַת!
הִיא עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ טוֹפַחַת:
"גֵּ'ייק, לְךָ בֵּן אָבִיא
וְאָבִיו יִהְיֶה נַעְוִי,
גֶּבֶר כִּלְבָבִי!"…
…אֵיזֶה סֶרֶט!
אֵיזֶה סֶרֶט!
כָּל מִלָּה מְיֻתֶּרֶת:
כָּל-כָּךְ נֶחְמָד
בִּתְלַת-מֵימָד –
חֲוָיָה קוֹלְנוֹעִית לְתִפְאֶרֶת!
המפלצת
הקלטה מפילקיית בית, 26.11.09
רוּחַ-עֶרֶב טוֹפַחַת עַכְשָׁיו עַל כְּתֵפַי
וְהַזְּמָן מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן
עוֹד שְׁקִיעָה שִׁגְרָתִית מַפְצִיצָה אֶת חֵיפָה
רַק אֵלַיִךְ אֵלַיִךְ, אֲנִי לֹא יָכֹל
הַשִּׁנּוּי מִתְרַחֵשׁ תּוֹךְ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת
הַכְּנָפַיִם צוֹמְחוֹת וְהָרֹאשׁ מִתְאָרֵךְ
מִישֶׁהוּ כְּבָר הֵצִיץ, וּפָרְחוּ אַגָּדוֹת
עַל גּוּפִי שֶׁגָּדֵל וְהוֹלֵךְ – וְהוֹלֵךְ הוּא
אֵלַיִךְ
להמשך קריאה »
שיר רוח הרפאים
הקלטה מפילקיית בית, 26.11.09
בְּמִשְׁפַּחְתִּי
אַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְתִּי
סִפּוּרֵי רְפָאִים
וּבָהֶם לֹא הֶאֱמַנְתִּי כְּשֶׁהָיִיתִי בַּחַיִּים
וְעַתָּה, בְּמִסְתּוֹרִין,
נַעֲשֵׂיתִי בֶּן-חוֹרִין,
בֵּין קַרְנֵי-הַכּוֹכָבִים חָפְשִׁי לָנוּעַ;
אַךְ, לַמְרוֹת שֶׁאֵין לִי לֵב,
יֵשׁ וְרַעַד בִּי חוֹלֵף:
גַעֲגוּעַ?
להמשך קריאה »
כְּשֶׁאֶנְבֹּט
הקלטה מפילקיית בית, 26.11.09
כְּשֶׁאֶנְבֹּט
הָאֲדָמָה שֶּׁמֵעָלַי תִּרְעַד קַלּוֹת.
תִּרְעַד קַלּוֹת, אַךְ תְּסָרֵב לְהִכָּנַע
לִפְנֵי זְמַנָּהּ.
הִיא לִי מִכְשׁוֹל לִצְמִיחָתִי – אַךְ גַּם חוֹמַת מִשְׁמָר
מִגֶּשֶׁם, רוּחַ וּבָרָד בַּחֹרֶף הָאַכְזָר:
אוֹתִי רַגְלוֹ שֶׁל עוֹבֵר-אֹרַח לֹא תוּכַל לִמְחֹץ.
לֹא יִפְגְּעוּ בִּי –
עַד שֶׁאֶפְרֹץ.
להמשך קריאה »
מילים ולחן: אלי בר-יהלום
אלי בר-יהלום, שיר הדמויות (אודיו)
הַקֻּבִּיּוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת
וְגִלְגּוּלֵי-הַהַצָּלוֹת
מְגוֹנְנִים עָלֵינוּ מִכָּל הַקְּלָלוֹת הַמֻּטָּלוֹת
וְשׁוּב אֲנַחְנוּ מֵרָחוֹק שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹלוֹת
אֲשֶׁר עָלֵינוּ מִתְיַמְּרִים לִשְׁלֹט.
הַבִּיטוּ, שַׂחְקָנִים,
עָלֵינוּ בַּפָּנִים!
הָבִינוּ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם וַדַּאי לֹא מְבִינִים:
אֲנַחְנוּ, הַדְּמֻיּוֹת –
אֲנַחְנוּ כָּאן חַיּוֹת,
הַחֲוָיוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן אֲמִתִּיּוֹת.
אַתֶּם יוֹשְׁבִים עַל כֻּרְסָאוֹת
וּמְחַפְּשִׂים הַרְפַּתְקָאוֹת
אַתֶּם קוֹצְרִים אֶת הַתְּשׁוּאוֹת וּמַשְׁאִירִים לָנוּ תְלָאוֹת
אָנוּ פּוֹרְשִׂים אֶת כַּפּוֹתֵינוּ הַבִּלְתִּי-נִרְאוֹת
לְעֶבְרְכֶם, וּמְצַפִּים לְאוֹת.
הַבִּיטוּ, שַׂחְקָנִים,
עָלֵינוּ בַּפָּנִים!
הָבִינוּ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם וַדַּאי לֹא מְבִינִים:
אֲנַחְנוּ, הַדְּמֻיּוֹת –
אֲנַחְנוּ כָּאן חַיּוֹת,
הַבְּעָיוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן אֲמִתִּיּוֹת.
אִם נֶהֶרְגָה לָכֶם הַדְּמוּת
בִּתְאוּנָה אוֹ בְּעִמּוּת
מִיָּד תַּמְצִיאוּ חֲדָשָׁה, כִּי לֹא הֻגְבַּלְתֶּם בַּכַּמּוּת
נָכוֹן, וַדַּאי תִּצְטָעֲרוּ עַל אִי-הַנְּעִימוּת,
אֲבָל זֶה לֹא כְּמוֹ בֶּאֱמֶת לָמוּת
הַבִּיטוּ, שַׂחְקָנִים,
עָלֵינוּ בַּפָּנִים!
הָבִינוּ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם וַדַּאי לֹא מְבִינִים:
אֲנַחְנוּ, הַדְּמֻיּוֹת –
אֲנַחְנוּ כָּאן חַיּוֹת,
הַלְּוָיוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן אֲמִתִּיּוֹת.
אָנוּ נַמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם
בְּכָל הַרְפַּתְקְאוֹתֵיכֶם
אַךְ אִם תַּתְחִילוּ לְרַחֵם – זֶה קְצָת אוֹתָנוּ יְנַחֵם
וְאָז נַחְשֹׁב אִם לְבַקֵּשׁ לָחוּס עַל חַיֵּיכֶם
מֵהַשַּׂחְקָן שֶׁמְּשַׂחֵק אֶתְכֶם
הַבִּיטוּ, שַׂחְקָנִים –
אֲנַחְנוּ כָּאן, בִּפְנִים!
הָבִינוּ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם וַדַּאי לֹא מְבִינִים:
אֲנַחְנוּ, הַדְּמֻיּוֹת –
אֲנַחְנוּ כָּאן חַיּוֹת,
וְהַדְּמָעוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן אֲמִתִּיּוֹת.
2004
מילים ולחן: אלי בר-יהלום
אלי בר-יהלום, מסע בין כוכבים (אודיו)
צְאוּ
לְמַסָּע בֵּין כּוֹכָבִים,
נְעָרִים מְשֻׁלְהָבִים
מִבָּתִים טוֹבִים!
לְמַסָּע בֵּין כּוֹכָבִים –
בֵּין עוֹלָמוֹת מְסֻגְנָנִים,
לִכְאוֹרָה מְעַנְיְנִים,
נְעוּלֵי-פָּנִים.
לְהִלָּחֵם בְּטַחֲנוֹת,
לְנַסּוֹת רַעֲיוֹנוֹת,
לְהַצִּיל בָּנוֹת…
בְּלִי
לְהַפְנִים אֶת הַזְּוָעוֹת,
בְּלִי לַחְשֹׁב עַל הַבָּאוֹת –
רַק לִרְאוֹת, לִרְאוֹת
בְּמַסָּע בֵּין כּוֹכָבִים –
רַק חַיְזָרִים מְאֻפָּרִים:
מִתְבַּגְּרִים מְאֻחָרִים,
נְטוּלֵי-הוֹרִים.
רַק חֲרָבוֹת וְכִשּׁוּפִים,
רַק נוֹפִים וּפַרְצוּפִים –
וְכֻלָּם יָפִים…
יֵשׁ
מְקוֹמוֹת רַבִּים מִסְפֹר,
וְיֵשׁ בַּיִת מֵאָחוֹר,
וְלֹא קַל לִבְחֹר.
מִמַּסָּע בֵּין כּוֹכָבִים –
שׁוּבוּ, בָּנִים נֶעֱלָמִים:
כָּאן זְקוּקִים לְרַחֲמִים –
וְאַתֶּם אִלְּמִים.
זְמָן לַחֲזֹר לָעֲרִיסָה,
זְמָן לָשֶׁבֶת בַּכֻּרְסָה:
לְצַיֵּר
כִּבְשָׂה.
מַסָּע
בֵּין
כּוֹכָבִים.
תשרי תשס"ה – ספטמבר 2004
מילים ולחן: אלי בר-יהלום
פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת, כַּנֵּס לָאוּלָם,
שֵׁב עַל כִּסֵּא וְשַׂחֵק עִם כֻּלָּם.
זֶה שֶׁבְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן הֶעָגֹל,
הוּא הַמַּנְחֶה הַשּׁוֹלֵט עַל הַכֹּל.
עִם הַמַּנְחֶה תּסַכֵּם בְּשִׂיחָה
אֵיךְ תִּוָּלֵד, בּאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה.
אֶת רְצוֹנךָ יְכַבֵּד הוּא, אֲבָל
לֹא יְגַלֶּה מַה צּוֹפֵן הַגּוֹרָל.
מִי שֶׁנּוֹלָד – מְהַמֵּר עַל חַיָּיו
וְהַמַּנְחֶה שׁוּם דָּבָר לֹא חַיָּב.
אִם כְּבָר אַתָּה מִצְטָרֵף לַמִּשְׂחָק,
אַל תִּתְפַּלֵּא אִם לְפֶתַע יֻפְסַק.
חַם הַמּוֹשָׁב בַּכִּסֵּא הַשְּׁמִינִי:
שָׁם לִפְנֵי רֶגַע יָשַׁבְתִּי אֲנִי.
שֵׁב, תֵּהָנֶה וְתַכִּיר חֲבֵרִים.
לִי יֵשׁ עַכְשָׁיו מִשְׂחָקִים אֲחֵרִים.
כֵּן, בְּהֶחְלֵט. כֵּן, בְּהֶחְלֵט.
יֵשׁ יִתָּרוֹן לַלּוֹמֵד מֵהַמֵּת.
כֵּן, בְּהֶחְלֵט. כֵּן, בְּהֶחְלֵט.
זְמָן לְהַתְחִיל, לְסַיֵּם וְלָצֵאת.
ד' אייר תשס"ט 28 אפריל 2009
המחבר יודע שהמילה "כַּנֵּס" במקום "היכנס" היא צורה מדוברת ולא נורמטיבית. אך היא מרגישה נכון במקום בו היא נמצאת, ולא יכולתי לסרב לה.
הקלטה מפילקית בית, 26.11.09
אֲדוֹנִי, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְמַמְלֶכֶת-הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ,
הִסְתַּכַּלְתִּי וְהִקְשַׁבְתִּי רַק, וְלֹא נִרְדַּמְתִּי עַד זְרִיחָה,
אֵיךְ פֵיוֹת זִמְּרוּ בַּיַּעַר, גַּמָּדִים נִגְּנוּ בַּהַר,
עֲנָקִים רָקְדוּ בְּמַעְגָּל בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר –
וּמָצָאתִי בַּשָּׁמַיִם גַּם כּוֹכָב אֶחָד שֶׁשַּׁר
בְּמַמְלֶכֶת-הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ.
אֲדוֹנִי, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְמַמְלֶכֶת-הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ,
צַהֲלָה וּצְחוֹק מָצָאתִי בָּהּ – וְלֹא מָצָאתִי כְּלָל שִׂמְחָה:
כִּי גִּלִּיתִי שֶׁלְּךָ וּלְעַמְּךָ הָאַלְמוֹתִי
הַקְּסָמִים וְהַפְּלָאִים כֻּלָם הֵם עֵסֶק שִׁגְרָתִי;
וְרַק אָז הֵבַנְתִּי בִּשְׁבִיל מָה אַתָּה צָרִיךְ אוֹתִי
בְּמַמְלֶכֶת-הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ.
וּמֵאָז אֲנִי נוֹדֵד בַּמִּשְׁעוֹלִים – וּצְעָדַי קַלִּים:
כְּזָנָב לָאֲרָיוֹת וּלְעִתִּים כְּרֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים.
פַּרְצוּפַי רַבִּים מֵאֶלֶף: אֲנִי יֶלֶד וְגַם סָב;
לִפְעָמִים אֲנִי אַתָּה, מַלְכִּי – כְּמוֹ לְמָשָׁל עַכְשָׁיו.
אֲנִי חַי בָּכֶם, כְּדֵי שֶׁהַשִּׂמְחָה סוֹף-סוֹף תּוּשַׁב
לְמַמְלֶכֶת-הַקְּסָמִים שֶׁלִּי.
23.10.2009