Archive for פברואר, 2021
a blessing
יום ראשון, פברואר 21st, 2021לא חוזרים אל השגרה
יום ראשון, פברואר 21st, 2021
סטימפאנק בשמש
יום ראשון, פברואר 21st, 2021באור קרני שמש, העיר היא טיטאנית.
היפה באמת – היא תמיד חדשנית.
אלך נא היום עם בתי המכאנית
אל כל הדברים שנוצרו בשנית.
הנה הספינה העולה אל האתר,
והיא את רזי הרקיע תחקור:
ותא הטייסת, מורם מן היתר,
מותיר את ארצי הקטנה מאחור.
הנה משרת מברזל ומאבן,
סבל הרחובות, הנושא את כובדם.
כמותך הוא, בתי, יצירה משלהבת,
דמותה של פסגת גאונות האדם.
גבהו בימי המדע והדעת
אנחנו כובלים שנאים לבריות
הרי גם גופנו הוא ארץ נודעת
שלה יתווספו עוד עיניים לראות.
בערב אחד גם אנחנו נגיע
לעיר חדשה באורו של כוכב
תסענה ספינות עד לגבול הרקיע
אל שאר עולמות שנמצא אחריו.
הולכת בתי בשדרה שעברנו
מוארת בזיו הלבנה הכבולה
ראה אלוהיי, את כל מה שיצרנו
ומה שבראת הוא רק התחלה.
The Fangirl
יום שישי, פברואר 5th, 2021(To the tune of “The Boxer” by Simon and Garfunkel)
I am just a fangirl, and my story’s seldom told,
I have squandered all my hours
On a kindleful of yaoi, such are interwebz:
All cats and porn. Still, a girl reads what she wants to read
And other things she scorns.
When i wrote and published a WIP, i was no more than a n00b
In the company of ficcers,
In the silence of that comment section, no one wrote.
Waiting still, i would prowl the realms of LJ, seek the kink memes with a will,
Hunting for the new prompts waiting to be filled.
Asking only for some comments, I went posting up a fic,
but I got no feedback,
Just a “come review my game” from spammer viruses.
And as you’d think, there were times
when I was desperate enough to click that link.
Now I look at all my working drafts, and I’m wishing I was done, signing off
Where the cruel anons that bug me will not yell at me
Telling me
Delete your blog
In the forum stands a fangirl and a writer by her trade
and she carries the reminder of every concrit written in a comment till she cried out,
in her anger and her shame,
“I’M DELETING! I’M DELETING!“
but the orphaned fic remains
החום רק מתגבר
יום שישי, פברואר 5th, 2021תרגום ולוקליזציה של blowing winter in מאת echos children
האביב דהה, איננו, והקיץ משתלט
וכמו ששמחת בגשם – תלמדי חומו לשאת
הקלת הסתיו עלינו היא חלום ולא יותר
כשאביב הופך לקיץ, והחום רק מתגבר.
הימים צרובים משמש, וצמאים החתולים
עשבים בצד הדרך יבשים ואבלים,
גם העננים אינם, נישאו למקום אחר
כשאביב הופך לקיץ, והחום רק מתגבר.
התקווה אשר בנית והכוח שאספת
היא שלולית דלוחה של מים, נעלמת בשרב.
התחסי בשמי הלילה, כמו ירח מסתתר,
כשאביב הופך לקיץ והחום רק מתגבר?
הן תמיד תוכלי לקרוא לי. נתחבא עם המזגן
את השש-בש נלמד לרקוד, לימונדה בקנקן,
עוד נשיר אל תוך הלילה מנגינות מזמן אחר,
כשאביב הופך לקיץ והחום רק מתגבר
כאלפי תמונות מסרט, זכרונות אותך שוטפים
חתולים אשר ליטפת, אור ירוק בענפים
קרא לים מתוך הצדף, למדורה מאור הנר
נחכה פה שנינו יחד שהקיץ יגמר.
don't forget to wash your hands
יום שישי, פברואר 5th, 2021Do not forget to wash your hands
It puts us all in danger
You will be given reprimands
And scowling looks from strangers.
If you don't have a sink, it's wise
To do your best to sanitize…
Do not forget to wash your hands.
And mind your manners, lest illness overtake the land,
And don't forget to wash your hands!
Make proper use of PPE
To stave away diseases
Take off your gloves when you go pee
Put masks on for your sneezes!
And though you're lonely and upset
Don't buy any mosquito nets…
Make proper use of gloves and masks.
And mind your manners…
Do not go out into the street
Unless you have good reason
Except for meds or food to eat
Just wait until next season.
If seven hundred folks get sick
You'd be known as a giant prick…
Do not go out into the street.
the web-owl
יום שלישי, פברואר 2nd, 2021Foolish the heart that hangs on interactions
shifting netscapes, dying memes:
media's never what it seems.
what is this upon the screen?
highlights, not behind the scenes.
who, who, who is it dares to look beyond and call their bluff?
and how, how, how can you learn
not to hope for airbrushed false perfection,
be the you you are, and that's enough
Covid Shanty
יום שלישי, פברואר 2nd, 2021TTTO: The Wellerman, by The Longest Johns
A country there was which had a plague
The name of the place I will keep vague
Suffice that for this shanty's sake
Trust it's a place we know.
Still I Call
יום שלישי, פברואר 2nd, 2021TTTO "The Sparrow" by Beth Kinderman
Can you remind me what purpose are we serving?
I’m not sure I know the difference anymore.
Is it the road that I had struggled not to travel
Or the voice that called me onwards to explore?
I had a plan: how to save the world from ending
I thought I knew it all and understood
But I’m just a voice reading someone else’s statement
And naught I ever did did any good
Oh hear my cry,
Hear my terror and elation
Hear the words wrought to explain what can have no explanation
The Eye of the watcher,
We suffer and it sees it all –
But still I call, still I call, still I call…
We sought for knowledge and worked to meet the challenge
To keep safe the existence of mankind
We marched ahead, though we knew not what was happening:
We left our own humanity behind
There was no help to defeat what we were facing:
Atrocities beyond the know of man
Now that we know how this story will be ending
Perhaps we should have stopped when we began.
Oh hear my cry,
Hear my terror and elation
Hear the words wrought to explain what can have no explanation
The Eye of the watcher,
We suffer and it sees it all –
But still I call, still I call, still I call…
They took away one more person that I cared for
As though he was some nothing to discard
I matched my strength with the forces of the Lonely
Went in knowingly and came back with small and scarred
There is no hope in terror of the Beings,
Just the horror of the new world they will make
So I must ask: could I kept it all from happening,
If I just had the common sense to break?
Come now, Eye,
Flesh, Corruption, Desolation,
All who know and do not understand –
We’re lost in translation.
Their grasp on the world holds,
They’re coming and we’ve lost it all
But still I call, still I call, still I call…
Jonah gloating at the panopticon
יום שלישי, פברואר 2nd, 2021TTTO: "Prince Ali (Jafar's reprise)" from Disney's aladin
Archivist! oh I have missed our little meetings
You’ve been gone, trav'ling so long; here, finally.
The world is ruined, and I
Now reign, beloved of the Eye,
So won’t you join me in ruling eternally?
You refuse? Oh well, I’m used to disappointment.
That’s to say, I’ll have my way eventually.
You know, it’s safe to assume
Your charming efforts are doomed.
What’s done to the world cannot be reversed,
You think this is bad? Well, just wait for worse,
As I gut reality, the finality
Of my schemes you will see:
You all must bow to me!