Archive for the ‘אלי בר-יהלום’ Category

תקופת הכלום

יום רביעי, נובמבר 4th, 2009

מילים ולחן: אלי בר-יהלום

אלי בר-יהלום, תקופת הכלום (אודיו)

כְּשֶׁיִּצְטַבֵּר הַכַּעַס כְּנֶגֶד הַחֻקִּים,
אַנְשֵׁי חַצְרוֹת הַכָּאוֹס יֵצְאוּ מִמֶּרְחָקִים.
הֵם לַכִּכָּר יָבֹאוּ, חוֹגְרִים אֶת נִשְׁקֵיהֶם
וְיִסְתַּדְּרוּ שָׁם – אֵיךְ שֶׁבָּא לָהֶם.

הֵם יֵלְכוּ, תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרָה-צְרָה-צְרָה:
"הִנֵּה בָּא סוֹפוֹ שֶׁל הַיְּקוּם-קוּם-קוּם.
הַיּוֹם הַזֶּה גָּדוֹל הוּא וְנוֹרָא –
מַתְחִילָה תְּקוּפַת הַכְּלוּם!"

יַמְתִּינוּ לָאָדוֹן הֵם, שֶׁהוּא יִקְבַּע דְּבָרִים:
מֵאוֹת אַלְפֵי מִלְיוֹנִים (בַּכָּאוֹס לֹא סוֹפְרִים).
הִנֵּה הוּא כְּבָר מַגִּיעַ, אַךְ הַמְשִׁיכוּ לְחַכּוֹת –
כִּי יִהְיֶה אָדוֹן חָדָשׁ תּוֹךְ שְׁתֵי דַקּוֹת.

בַּסּוֹף יֵרֵד הַחֹשֶׁךְ וְהַבְּעָיָה תֵרֵד:
כְּשֶׁלֹּא רוֹאִים, יֵשׁ קֹשִׁי לִשְׂנֹא אֶת הַמְּפַקֵּד.
אֶחָד יִצְרַח "קָדִימָה!", מִלְיַרְד יִשְׁאַל "לְאָן?" –
מִי שֶׁלֹּא יִדָּרֵס, יֵצֵא בַּזְּמָן.

חֶצְיָם יָמוּת בַּדֶּרֶךְ, חֲצִי הַשְּׁאָר יֹאבַד
(מֵהֵם בִּילְיוֹן בְּעֵרֶךְ – בְּבֵית זוֹנוֹת אֶחָד).
אֲבָל – רְאֵה זֶה פֶלֶא – יֵצְאוּ הֵם מְנַצְּחִים,
כִּי אֲנַחְנוּ כָּאן כָּאֵלֶּה לְמָכִים.

הֵם יִלְבּשׁוּ בְּגָדֵינוּ, יִקְנוּ בַּחֲנֻיּוֹת,
יָגוּרוּ בְּבָתֵינוּ וְיִלְמְדוּ לִחְיוֹת.
אִם מִישֶׁהוּ מִמַּעַל לָאָרֶץ יִסְתַּכֵּל,
הוּא לֹא יַרְגִּישׁ בִּכְלָל בְּשׁוּם הֶבְדֵּל –

כְּשֶׁנֵּלֵך, תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרָה-צְרָה-צְרָה:
"הִנֵּה בָּא סוֹפוֹ שֶׁל הַיְּקוּם-קוּם-קוּם.
הַיּוֹם הַזֶּה גָּדוֹל הוּא וְנוֹרָא –
מַמְשִׁיכָה תְּקוּפַת הַכְּלוּם!"

8 אוגוסט 1994

משוטט בין עולמות

יום רביעי, נובמבר 4th, 2009

מילים ולחן: אלי בר-יהלום

אלי בר-יהלום, משוטט בין עולמות (וידאו)

אלי בר-יהלום, משוטט בין עולמות (אודיו)

מְשׁוֹטֵט בֵּין עוֹלָמוֹת עִם תַּרְמִיל וּמַקֵּל
יֵשׁ לוֹ הֲמוֹן סִפּוּרִים לְסַפֵּר
וּמַזְכָּרוֹת לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁמּוּכָן לְהִסְתַּכֵּל

הוּא פָּגַשׁ בִּפְרָחִים שֶׁיּוֹדְעִים לְהִתְהַלֵּךְ
וְנָגַע בְּרַגְלֵי אֲנָשִׁים עִם כְּנָפַיִם
הוּא נִשֵּׁק נְסִיכָה בִּלְתִּי-נִרְאֵית
בְּלִי לִשְׁאֹל אִם יָפָה הִיא

הוּא רָאָה חֱרָבוֹת שֶׁל טִירוֹת וְתִקְווֹת
וְלִטֵּף חֲרָבוֹת שֶׁחָתְכוּ אוֹר יָרֵחַ
הוּא רָכַב עַל סוּסִים שֶׁמְּדַבְּרִים:
לֹא כְּאָדוֹן, כְּאוֹרֵחַ.

הוּא הָיָה כָּל-יָכֹל, הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה,
וְהֻצְּעָה לוֹ מַלְכוּת כָּל יוֹמַיִם, בְּעֵרֶךְ;
אַךְ כָּל פַּעַם הוּא סֵרֵב וְהִמְשִׁיךְ
מִפְּנֵי הַתְּשׁוּקָה שֶׁל הַדֶּרֶךְ.

מְשׁוֹטֵט בֵּין עוֹלָמוֹת עִם תַּרְמִיל וּמַקֵּל
יֵשׁ לוֹ הֲמוֹן סִפּוּרִים לְסַפֵּר
וּמַזְכָּרוֹת לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁמּוּכָן לְהִסְתַּכֵּל.

אִם הוּא מְבַקֵּשׁ לְשַׁלֵּם – תְּשַׁלְּמוּ, זֶה מִשְׁתַּלֵּם;
שְׁבוּ מִסְּבִיבוֹ לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ,
מַהֲרוּ לִתְפֹּס מָקוֹם
לִפְנֵי שֶׁהוּא
יֵעָלֵם

6.1.2005