מילים ולחן: אלי בר-יהלום
אלי בר-יהלום, שיר הדמויות (אודיו)
הַקֻּבִּיּוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת
וְגִלְגּוּלֵי-הַהַצָּלוֹת
מְגוֹנְנִים עָלֵינוּ מִכָּל הַקְּלָלוֹת הַמֻּטָּלוֹת
וְשׁוּב אֲנַחְנוּ מֵרָחוֹק שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹלוֹת
אֲשֶׁר עָלֵינוּ מִתְיַמְּרִים לִשְׁלֹט.
הַבִּיטוּ, שַׂחְקָנִים,
עָלֵינוּ בַּפָּנִים!
הָבִינוּ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם וַדַּאי לֹא מְבִינִים:
אֲנַחְנוּ, הַדְּמֻיּוֹת –
אֲנַחְנוּ כָּאן חַיּוֹת,
הַחֲוָיוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן אֲמִתִּיּוֹת.
אַתֶּם יוֹשְׁבִים עַל כֻּרְסָאוֹת
וּמְחַפְּשִׂים הַרְפַּתְקָאוֹת
אַתֶּם קוֹצְרִים אֶת הַתְּשׁוּאוֹת וּמַשְׁאִירִים לָנוּ תְלָאוֹת
אָנוּ פּוֹרְשִׂים אֶת כַּפּוֹתֵינוּ הַבִּלְתִּי-נִרְאוֹת
לְעֶבְרְכֶם, וּמְצַפִּים לְאוֹת.
הַבִּיטוּ, שַׂחְקָנִים,
עָלֵינוּ בַּפָּנִים!
הָבִינוּ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם וַדַּאי לֹא מְבִינִים:
אֲנַחְנוּ, הַדְּמֻיּוֹת –
אֲנַחְנוּ כָּאן חַיּוֹת,
הַבְּעָיוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן אֲמִתִּיּוֹת.
אִם נֶהֶרְגָה לָכֶם הַדְּמוּת
בִּתְאוּנָה אוֹ בְּעִמּוּת
מִיָּד תַּמְצִיאוּ חֲדָשָׁה, כִּי לֹא הֻגְבַּלְתֶּם בַּכַּמּוּת
נָכוֹן, וַדַּאי תִּצְטָעֲרוּ עַל אִי-הַנְּעִימוּת,
אֲבָל זֶה לֹא כְּמוֹ בֶּאֱמֶת לָמוּת
הַבִּיטוּ, שַׂחְקָנִים,
עָלֵינוּ בַּפָּנִים!
הָבִינוּ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם וַדַּאי לֹא מְבִינִים:
אֲנַחְנוּ, הַדְּמֻיּוֹת –
אֲנַחְנוּ כָּאן חַיּוֹת,
הַלְּוָיוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן אֲמִתִּיּוֹת.
אָנוּ נַמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם
בְּכָל הַרְפַּתְקְאוֹתֵיכֶם
אַךְ אִם תַּתְחִילוּ לְרַחֵם – זֶה קְצָת אוֹתָנוּ יְנַחֵם
וְאָז נַחְשֹׁב אִם לְבַקֵּשׁ לָחוּס עַל חַיֵּיכֶם
מֵהַשַּׂחְקָן שֶׁמְּשַׂחֵק אֶתְכֶם
הַבִּיטוּ, שַׂחְקָנִים –
אֲנַחְנוּ כָּאן, בִּפְנִים!
הָבִינוּ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם וַדַּאי לֹא מְבִינִים:
אֲנַחְנוּ, הַדְּמֻיּוֹת –
אֲנַחְנוּ כָּאן חַיּוֹת,
וְהַדְּמָעוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן אֲמִתִּיּוֹת.
2004