הקלטה מפילקית בית, 26.11.09
לֹא הֵבַנְתִּי בִּשְׁבִיל מָה אַתָּה צָרִיךְ אוֹתִי בַּמַּמְלָכָה:
יֵשׁ לְךָ כְּבָר מִגְדָּלִים שֶׁרָאשֵׁיהֶם בָּעֲנָנִים,
לוֹחֲמִים שְׂבֵעֵי-קְרָבוֹת וּמְכַשְּׁפִים שְׂבֵעֵי-שָׁנִים,
אַרְמוֹנוֹת זָהָב וָכֶסֶף, מְבוֹכִים וּדְרָקוֹנִים
בְּמַמְלֶכֶת-הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ.
אֲדוֹנִי, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְמַמְלֶכֶת-הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ,
הִסְתַּכַּלְתִּי וְהִקְשַׁבְתִּי רַק, וְלֹא נִרְדַּמְתִּי עַד זְרִיחָה,
אֵיךְ פֵיוֹת זִמְּרוּ בַּיַּעַר, גַּמָּדִים נִגְּנוּ בַּהַר,
עֲנָקִים רָקְדוּ בְּמַעְגָּל בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר –
וּמָצָאתִי בַּשָּׁמַיִם גַּם כּוֹכָב אֶחָד שֶׁשַּׁר
בְּמַמְלֶכֶת-הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ.
אֲדוֹנִי, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְמַמְלֶכֶת-הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ,
צַהֲלָה וּצְחוֹק מָצָאתִי בָּהּ – וְלֹא מָצָאתִי כְּלָל שִׂמְחָה:
כִּי גִּלִּיתִי שֶׁלְּךָ וּלְעַמְּךָ הָאַלְמוֹתִי
הַקְּסָמִים וְהַפְּלָאִים כֻּלָם הֵם עֵסֶק שִׁגְרָתִי;
וְרַק אָז הֵבַנְתִּי בִּשְׁבִיל מָה אַתָּה צָרִיךְ אוֹתִי
בְּמַמְלֶכֶת-הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ.
וּמֵאָז אֲנִי נוֹדֵד בַּמִּשְׁעוֹלִים – וּצְעָדַי קַלִּים:
כְּזָנָב לָאֲרָיוֹת וּלְעִתִּים כְּרֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים.
פַּרְצוּפַי רַבִּים מֵאֶלֶף: אֲנִי יֶלֶד וְגַם סָב;
לִפְעָמִים אֲנִי אַתָּה, מַלְכִּי – כְּמוֹ לְמָשָׁל עַכְשָׁיו.
אֲנִי חַי בָּכֶם, כְּדֵי שֶׁהַשִּׂמְחָה סוֹף-סוֹף תּוּשַׁב
לְמַמְלֶכֶת-הַקְּסָמִים שֶׁלִּי.
23.10.2009
