מילים ולחן: אלי בר-יהלום
פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת, כַּנֵּס לָאוּלָם,
שֵׁב עַל כִּסֵּא וְשַׂחֵק עִם כֻּלָּם.
זֶה שֶׁבְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן הֶעָגֹל,
הוּא הַמַּנְחֶה הַשּׁוֹלֵט עַל הַכֹּל.
עִם הַמַּנְחֶה תּסַכֵּם בְּשִׂיחָה
אֵיךְ תִּוָּלֵד, בּאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה.
אֶת רְצוֹנךָ יְכַבֵּד הוּא, אֲבָל
לֹא יְגַלֶּה מַה צּוֹפֵן הַגּוֹרָל.
מִי שֶׁנּוֹלָד – מְהַמֵּר עַל חַיָּיו
וְהַמַּנְחֶה שׁוּם דָּבָר לֹא חַיָּב.
אִם כְּבָר אַתָּה מִצְטָרֵף לַמִּשְׂחָק,
אַל תִּתְפַּלֵּא אִם לְפֶתַע יֻפְסַק.
חַם הַמּוֹשָׁב בַּכִּסֵּא הַשְּׁמִינִי:
שָׁם לִפְנֵי רֶגַע יָשַׁבְתִּי אֲנִי.
שֵׁב, תֵּהָנֶה וְתַכִּיר חֲבֵרִים.
לִי יֵשׁ עַכְשָׁיו מִשְׂחָקִים אֲחֵרִים.
כֵּן, בְּהֶחְלֵט. כֵּן, בְּהֶחְלֵט.
יֵשׁ יִתָּרוֹן לַלּוֹמֵד מֵהַמֵּת.
כֵּן, בְּהֶחְלֵט. כֵּן, בְּהֶחְלֵט.
זְמָן לְהַתְחִיל, לְסַיֵּם וְלָצֵאת.
ד' אייר תשס"ט 28 אפריל 2009
המחבר יודע שהמילה "כַּנֵּס" במקום "היכנס" היא צורה מדוברת ולא נורמטיבית. אך היא מרגישה נכון במקום בו היא נמצאת, ולא יכולתי לסרב לה.