בלדה לקוראת ששאו"ק
AKA – George R.R. Martin is not your bitch
ע"פ: בלדה לנאיבית של יעל לוי. נכתב לתחרות "נולד לפילק" 2010. זכה במקום שני.
התחלת בקריאה כי זרמת עם העדר
ובטח ציפית שיהיה סוף לספר.
האש דעכה כבר אין קרח יש מים,
שנים שהחורף קרב ובינתיים –
אלפיים (ו-השלם/י לפי השנה הנוכחית) וכמה מפתיע,
אין זכר לטיריון לבראן או ניימיריה.
בקושי זכרת את העונש של אריה,
בפורום פנטזיה בפתיל הנוסטלגיה.
יום בא ויום הולך
ואת חולמת על ספר ההמשך.
יום בא ויום הולך
ואת חולמת על ספר ההמשך.
המשך…
ההורקרוקס של וולדי
מילים: עידן סוייר
ע"פ "המגפיים של ברוך" של כוורת. נכתב לתחרות "נולד לפילק" 2010.
הוא קנה אותו בזול
ומילמל כישוף בקול
הוא פיצל ת'נשמה שלו לשתיים
השתחרר מהסיוט
לא יוכל יותר למות
הוא בדק אם הוא בסדר כל שנתיים
אבל יום אחד הוא קם
והפליג לו באגם
חיפש ת'הורקרוקס במערה
במקום שהוא נשאר
איך הלב שלו נשבר
הקמיע נעלם וזה נורא!
אוכלי מוות – מתים מהר
ובוצדמים – לא חסר
אבל בהורקרוקסים כל פעם משקיעים ת'נשמה
וולדי לא יוותר בלי מלחמה!
המשך…
באפי סאמרס
מילים: טאליה, גאיה שטיינברג ואיילת גרצובסקי
למנגינת "ציפי פרימו" של גזוז. נכתב לתחרות "נולד לפילק" 2010.
מספרים על באפי סאמרס מאל. איי. (איי איי)
שנמאס לה מלהיות הקוטלת
עד שיום אחד נסעה לסאנידייל (דייל דייל)
והפכה שם ללוחמת מהוללת
הרגה את המאסטר וכמה שדים
הרגה מפלצת וערפדים
עצרה את הקציר, הצילה את העיר
עם כמה חברים טובים:
זאנדר וגם ווילו, ג'יילס אפילו
הם חיסלו את האויבים
המשך…
כבר אחרי חצות
מילים: גל חיימוביץ'
על פי "כבר אחרי חצות" של אילנית. נכתב לתחרות "נולד לפילק" 2010.
כבר אחרי חצות,
אל תאכילו את המוגוואי
כי אז הוא יחליף עורו
עורו הפרוותי,
למפלצת מגעילה ותוקפנית
מחר יהיה זה יום נורא
כי מה אפשר מגרמלין לצפות?
אז חשוב עוד רגע קט,
רק עוד רגע,
כי הסיני לא חילק סתם הוראות.
המשך…
אנשים חוזרים (אחורה בפלאשבק)
פי "אנשים טובים (באמצע הדרך)". מלים ולחן: נעמי שמר. נכתב לתחרות "נולד לפילק" 2010.
הם פוקחים את העיניים עם איזה "שוט" מגניב
פה ושם נכנס לו פלאשבק בבימוי מרהיב
על האי בתוך היער יש גם מפלצות
ומהר מאד הם יתחלקו לשתי קבוצות
(פזמון)
אנשים חוזרים אחורה בפלאשבק
אנשים שונים מאד
אנשים תקועים על אי משונה
ורק מנסים לשרוד
המשך…
מרי סו
מילים: עדי בראון
מבוסס על "מרי לו" של צביקה פיק. נכתב לתחרות נולד לפילק 2010.
תמיד אותה ילדה,
ילדה בשם מרי סו.
איך את נראית עכשיו
הראי לי, מרי סו
שיער מתנופף ברוח,
הלחיים כמו תפוח,
נופלים לרגלייך בטוח
כל הגברים
המשך…
חללית
למנגינת "חסק'ה" של להקת חיל הים.
חלל עמוק וקר הוא, וריק הוא בתכלית
אז בואו ונפליג בו אצלי בחללית!
נכון, אין אטמוספירה, ואין גם מעלית,
אבל מאד בטוח אצלי בחללית…
חללית, חללית,
בלי מצפה ומעלית,
אם תרצו, זאת התכלית:
להטיס ת'חללית.
המשך…
אלי בר-יהלום, על-פי "אליעזר בן יהודה" (ירון לונדון/מתי כספי)
כְּמוֹ הַנַּעְוִיאִים, הַקַּנָּאִים לָעֵץ
הוּא קִנֵּא לַחְפֹּר וְלַהֲרֹס וּלְפוֹצֵץ.
כָּל עוֹד פַּנְדּוֹרָה מִסְתּוֹבֶבֶת עַל צִירָהּ,
הָיָה רוֹקֵם בְּמִשְׂרָדוֹ דָּבָר נוֹרָא.
הַקּוֹלוֹנֵל,
כְּמוֹ גַּרְגָּמֵל,
הוּא לַכְּחֻלִּים צָרָה צְרוּרָה.
רַק גֵּ'ייק סָאלִי, בְּכִסֵּא הַגַּלְגַּלִּים,
הִגִּיעַ לְהָגֵן עַל הַכְּחֻלִּים:
לְתוֹךְ הָאָוָאטָאר הִקְרִין דְּמוּתוֹ
וְהָפַךְ לִהְיוֹת טוֹרוּק-מַאקְטוֹ –
זוּז אָחוֹרָה
מִפַּנְדּוֹרָה,
קוֹלוֹנֵל מְיַגֵּעַ.
כְּחֻלִּים, כְּחֻלִּים,
כְּחֻלִּים, כְּחֻלִּים –
יְכַסְּחוּ אֶת רֹאשְׁךָ הַפּוֹגֵעַ.
בַּקְּרָב הָאַחֲרוֹן נִצְּחוּ הַדַּרְדָּסִים:
אוֹיְבֵיהֶם עָזְבוּ אֶת הַפְּלָנֶטָה מוּבָסִים,
אֲבָל גֵּ'ייק סָאלִי, הַלּוֹחֵם הַמַּכַּבִּי –
הֵם אֶת מֹחוֹ חִבְּרוּ לָעֵץ בְּ-USB.
הוּא הָעֳבַר
לָאָוָאטָאר
וּבְתוֹכוֹ לָעַד נוֹתַר.
עוֹד יִהְיוּ סִרְטֵי-הֶמְשֵׁךְ, אַל פַּחַד:
הַבֶּטֶן שֶׁל נֵיְטִירִי מִתְנַפַּחַת!
הִיא עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ טוֹפַחַת:
"גֵּ'ייק, לְךָ בֵּן אָבִיא
וְאָבִיו יִהְיֶה נַעְוִי,
גֶּבֶר כִּלְבָבִי!"…
…אֵיזֶה סֶרֶט!
אֵיזֶה סֶרֶט!
כָּל מִלָּה מְיֻתֶּרֶת:
כָּל-כָּךְ נֶחְמָד
בִּתְלַת-מֵימָד –
חֲוָיָה קוֹלְנוֹעִית לְתִפְאֶרֶת!
שבעה לילות
שיר על מותו של קונגמינג (האיש, המניפה ומועדון המעריצים) מתוך "רומן שלושת הממלכות". מנגינה מקורית.
באשמת L, ובשביל עופר.
הקלטה
הכוכבים
אמרו דברם. אין כל ספק: שעתי קרבה.
אורות כבים…
מול מנורה דלוקה אחת אשא תפילה,
ראשי אכוף ואבקש: דובה גדולה,
לילות שבעה
אם המנורה תבער, תהיה לי עוד תקווה.
המשך…
דברי אלוהים חיים
תרגום לWord of God מאת Echo's Children
בעזרתה הנדיבה של L. נכון שהיא נדיבה?
מצוק, מדבר ומפסגה נצפה בתבניות,
צניר וקמר ומחשוף, גרניט וחוליות…
נביט ביצירה שהבליה אותה מראה:
עידנים אין-ספור ספורים באבן רצועה.
יצורים שלא נודעו השאירו עקבות
והאמת נחשפת שם, בסתר השכבות.
לאבן סבלנות, היא תדבר אל השומעים:
אדם כתב את התנ"ך – האל כתב סלעים.