אל המבוך נכנסת,
גברת עם קסמים,
תראו איך היא קוטלת,
את כל הגובלינים.
על גובלין אחד,
קסם כדור אש.
על גובלין אחר,
קסם מרטש.
על גובלין אחד,
קסם חץ מקרח.
על גובלין אחר,
קסם מכסח.
המשך…
שפיפעוף! היא אמרה לי, שפיפעוף!
הלוחם לא ידע עם לרוץ או לתקוף.
שפיפעוף לתקוף זה די מפחיד,
אני לא בנוי למפלץ מחריד.
עוקצו המורעל מרחף,
מעל גב מכונף ומעבר כתף.
היה נכון, אל תתיאש,
אגב, היא אמרה, לא נושף הוא אש.
עד היום זה נכון.
לא פגשתי דרקון.
רק גובלין או שלושה וגם אורק ממוצע.
רק היום בסביבות חמש ושלושים,
צל נופל מצמרות הברושים,
היא אומרת: היכון, זהו סוג של דרקון!
המשך…
גובלין תקף את הכפר השקט,
ביום של תחילת הרפתקה,
ובדף דמות שלי, מבט מיידי,
מוצא תוספות לפגיעה.
כשעברתי שיטה, שם עזבתי איתה,
מנגנון מסובך להבין.
חישובים, טעויות וזריקת קוביות,
שדרשה תארים מתקדמים.
ואולי, התאק"ו חסר לי.
בונוס כאן, בונוס שם,
ובכל זאת התאק"ו חסר לי.
ואולי, התאק"ו חסר לי.
אין לנו זמן, שחור או לבן,
תביא ת'דרקון היא אומרת.
נצא למרדף, נק"ן מטורף,
תביא גם אוצר לגיברת.
עזוב עלילה, גם אם מעולה,
חבל על המחברת.
ברעש גדול בקרב הגדול,
היא רק רוצה לקטול.
אין מה לעשות איתה,
היא רק רוצה לקטול.
לא חשב מה השיטה,
היא רק רוצה לקטול.
מחורבות של מית' דראנור עד הרי מורדור,
תביא לה איבה, אל תחשוב על סיבה,
היא רק רוצה לקטול.
מבוסס על "מה איכפת לציפור" מילים: חנוך לווין, לחן: זוהר לוי
מה איכפת לגמד
ענק הוא גבוה, ענק הוא גדול
האלף אצילי הוא, דמו הוא כחול
אם כחול הוא הדם, מה איכפת לענק?
מה איכפת לו לאלף שענק הוא גדול
המשך…
אוֹרק
על-פי "אור" (נעמי שמר). זכה במקום ראשון ובתואר חביב הקהל בתחרות "נולד לפילק" 2010.
אוֹרְק
סוֹבֵל בַּבֹּקֶר
כִּי
אָלֶרְגִּי הוּא לַשֶּׁמֶשׁ:
הִיא
גַּם מְסַרְטֶנֶת
וְגַם עוֹשָׂה קְמָטִים בָּעוֹר.
טְרוֹל
סוֹבֵל כִּפְלַיִם:
הוּא
הוֹפֵךְ מִזֶּה לְאֶבֶן.
זֶה
לֹא שִׁיר עַל טְרוֹלִים,
אָז תְּכַבּוּ כְּבָר אֶת הָאוֹר.
שֶׁמֶשׁ!
הַצִּילוּ, שֶׁמֶשׁ
לִי שׂוֹרֶפֶת אֶת הַגּוּף!
סְלִיחָה, אָדוֹן הָאֹפֶל,
תְּסַפֵּק לִי קְרֶם שִׁזּוּף!
המשך…
TTTO "Never Set the Cat on Fire" by Frank Hayes
Never trust a sleeping dragon; He’ll give you cause to rue it
His lies and schemes will see you dead; you surely won't enjoy it
Likewise do not embrace the Corps
Or orks or elves or even dwarves
And never trust a sleeping dragon
And mind your backside, conserve your ammo as required
And never trust a sleeping dragon
המשך…
מילים ולחן: אלי בר-יהלום
אלי בר-יהלום, שיר הדמויות (אודיו)
הַקֻּבִּיּוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת
וְגִלְגּוּלֵי-הַהַצָּלוֹת
מְגוֹנְנִים עָלֵינוּ מִכָּל הַקְּלָלוֹת הַמֻּטָּלוֹת
וְשׁוּב אֲנַחְנוּ מֵרָחוֹק שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹלוֹת
אֲשֶׁר עָלֵינוּ מִתְיַמְּרִים לִשְׁלֹט.
הַבִּיטוּ, שַׂחְקָנִים,
עָלֵינוּ בַּפָּנִים!
הָבִינוּ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם וַדַּאי לֹא מְבִינִים:
אֲנַחְנוּ, הַדְּמֻיּוֹת –
אֲנַחְנוּ כָּאן חַיּוֹת,
הַחֲוָיוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן אֲמִתִּיּוֹת.
אַתֶּם יוֹשְׁבִים עַל כֻּרְסָאוֹת
וּמְחַפְּשִׂים הַרְפַּתְקָאוֹת
אַתֶּם קוֹצְרִים אֶת הַתְּשׁוּאוֹת וּמַשְׁאִירִים לָנוּ תְלָאוֹת
אָנוּ פּוֹרְשִׂים אֶת כַּפּוֹתֵינוּ הַבִּלְתִּי-נִרְאוֹת
לְעֶבְרְכֶם, וּמְצַפִּים לְאוֹת.
הַבִּיטוּ, שַׂחְקָנִים,
עָלֵינוּ בַּפָּנִים!
הָבִינוּ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם וַדַּאי לֹא מְבִינִים:
אֲנַחְנוּ, הַדְּמֻיּוֹת –
אֲנַחְנוּ כָּאן חַיּוֹת,
הַבְּעָיוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן אֲמִתִּיּוֹת.
אִם נֶהֶרְגָה לָכֶם הַדְּמוּת
בִּתְאוּנָה אוֹ בְּעִמּוּת
מִיָּד תַּמְצִיאוּ חֲדָשָׁה, כִּי לֹא הֻגְבַּלְתֶּם בַּכַּמּוּת
נָכוֹן, וַדַּאי תִּצְטָעֲרוּ עַל אִי-הַנְּעִימוּת,
אֲבָל זֶה לֹא כְּמוֹ בֶּאֱמֶת לָמוּת
הַבִּיטוּ, שַׂחְקָנִים,
עָלֵינוּ בַּפָּנִים!
הָבִינוּ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם וַדַּאי לֹא מְבִינִים:
אֲנַחְנוּ, הַדְּמֻיּוֹת –
אֲנַחְנוּ כָּאן חַיּוֹת,
הַלְּוָיוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן אֲמִתִּיּוֹת.
אָנוּ נַמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם
בְּכָל הַרְפַּתְקְאוֹתֵיכֶם
אַךְ אִם תַּתְחִילוּ לְרַחֵם – זֶה קְצָת אוֹתָנוּ יְנַחֵם
וְאָז נַחְשֹׁב אִם לְבַקֵּשׁ לָחוּס עַל חַיֵּיכֶם
מֵהַשַּׂחְקָן שֶׁמְּשַׂחֵק אֶתְכֶם
הַבִּיטוּ, שַׂחְקָנִים –
אֲנַחְנוּ כָּאן, בִּפְנִים!
הָבִינוּ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם וַדַּאי לֹא מְבִינִים:
אֲנַחְנוּ, הַדְּמֻיּוֹת –
אֲנַחְנוּ כָּאן חַיּוֹת,
וְהַדְּמָעוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן אֲמִתִּיּוֹת.
2004
מילים ולחן: אלי בר-יהלום
אלי בר-יהלום, מסע בין כוכבים (אודיו)
צְאוּ
לְמַסָּע בֵּין כּוֹכָבִים,
נְעָרִים מְשֻׁלְהָבִים
מִבָּתִים טוֹבִים!
לְמַסָּע בֵּין כּוֹכָבִים –
בֵּין עוֹלָמוֹת מְסֻגְנָנִים,
לִכְאוֹרָה מְעַנְיְנִים,
נְעוּלֵי-פָּנִים.
לְהִלָּחֵם בְּטַחֲנוֹת,
לְנַסּוֹת רַעֲיוֹנוֹת,
לְהַצִּיל בָּנוֹת…
בְּלִי
לְהַפְנִים אֶת הַזְּוָעוֹת,
בְּלִי לַחְשֹׁב עַל הַבָּאוֹת –
רַק לִרְאוֹת, לִרְאוֹת
בְּמַסָּע בֵּין כּוֹכָבִים –
רַק חַיְזָרִים מְאֻפָּרִים:
מִתְבַּגְּרִים מְאֻחָרִים,
נְטוּלֵי-הוֹרִים.
רַק חֲרָבוֹת וְכִשּׁוּפִים,
רַק נוֹפִים וּפַרְצוּפִים –
וְכֻלָּם יָפִים…
יֵשׁ
מְקוֹמוֹת רַבִּים מִסְפֹר,
וְיֵשׁ בַּיִת מֵאָחוֹר,
וְלֹא קַל לִבְחֹר.
מִמַּסָּע בֵּין כּוֹכָבִים –
שׁוּבוּ, בָּנִים נֶעֱלָמִים:
כָּאן זְקוּקִים לְרַחֲמִים –
וְאַתֶּם אִלְּמִים.
זְמָן לַחֲזֹר לָעֲרִיסָה,
זְמָן לָשֶׁבֶת בַּכֻּרְסָה:
לְצַיֵּר
כִּבְשָׂה.
מַסָּע
בֵּין
כּוֹכָבִים.
תשרי תשס"ה – ספטמבר 2004
