שדרה שאומרים לך,
אל תיסע דרכה בחיים,
תמיד תעכב אותך סתם –
היא פקוקה תמיד.
מאחורי זחלן,
זוחלים הנוסעים.
היא תעצור אותך,
אתה תאחר.
אתה כבר עומד מספיק להבין,
היא תקעה אותך.
אתה תתיאש ותכיר בעובדות,
היום לא תצא מכאן.
נתקעת בפקק,
ותבין שאתה הולך לאחר לפגישה שלך,
בשעה!
עצבני מעוכב,
תבין שנתקעת בפקק.
המשך…
Get off your high horse, you've got no need to preach,
It's no longer true what you're trying to teach,
Every new deckhand you ask will assert,
Airships are safer, ’cause helium's inert!
Helium's inert; we've revised all the codes,
It doesn't ignite, and it never explodes.
Progress keeps marching, let this part sink in,
Flying's less likely to cost you your skin!
שפיפעוף! היא אמרה לי, שפיפעוף!
הלוחם לא ידע עם לרוץ או לתקוף.
שפיפעוף לתקוף זה די מפחיד,
אני לא בנוי למפלץ מחריד.
עוקצו המורעל מרחף,
מעל גב מכונף ומעבר כתף.
היה נכון, אל תתיאש,
אגב, היא אמרה, לא נושף הוא אש.
עד היום זה נכון.
לא פגשתי דרקון.
רק גובלין או שלושה וגם אורק ממוצע.
רק היום בסביבות חמש ושלושים,
צל נופל מצמרות הברושים,
היא אומרת: היכון, זהו סוג של דרקון!
המשך…
שלומית בונה סוכה,
קסומה וירוקה,
על כן היא קצת מוכה היום.
ואין זו סתם סוכה,
קסומה וירוקה,
שלומית בונה סוכת הלום.
היא לא תשכח לשים,
שריון מקשקשים,
שרביט מעץ אלון עתיק.
כי כל קירות העץ,
יהיו לה לרועץ,
עם גג עשוי מסכך מפליק.
וככשלומית תאמר,
הביטו זה נגמר,
יקרה לה נס של חג סוכות.
יבואו השכנים,
כולם בהמונים,
והסוכה תחטיף מכות.
כשאת קמה בבוקר ומתלבשת,
והשמש בך מכה, משל היא לום,
את שותה כוס קפה ונזכרת,
איך בלילה הוא הופיע בחלום.
במהרה אל השוק את יורדת,
מספיקה לקנות ת'תיש האחרון,
מדליקה עוד נר שחור ונזכרת,
איך בלילה הוא הופיע בחלום.
רוצי קתולהו קורא לך,
הוא שולח אלף משושים.
רוצי קתולהו מחכה לך,
שתקריבי לו מאתיים אנשים.
המשך…
הרוח מנשבת, הערב שוב עוטף,
אז בוא כלבלב עלה נא, לטרמפ על מטאטא.
פה אין חלון קדימה, ואין גם מעטה,
אבל מאוד נחמד פה, אצלי במטאטא.
מטאטא, מטאטא, בלי חלון ומעטה,
שנחייה ושנינטה רק לטרמפ על מטאטא!
את העבים פולח, ממש כמו ציפור,
נוכל לטוס בצוותא בלילה השחור.
את האובדן החזרת, קרקרת מפתה,
אז בוא עורב עלה נא, לטרמפ על מטאטא.
מטאטא, מטאטא, בלי חלון ומעטה,
שנחייה ושנינטה רק לטרמפ על מטאטא!
המשך…
יודע בן מכרות פיקח,
והוא אופה באהבה,
את הכיכר יש לטפח,
ולחשל בלהבה.
(חשל בלהבה!)
הוחלט ונלקחה שיבולת,
יטחנוה – על סדן,
חצץ, חצץ מלוא הפסולת,
והכמות? לפי אומדן.
(כמות לפי אומדן!)
לחם קרב, ולחם שבת,
לחמניה אלי מצעד,
לחם כס מלכות דואבת,
אבן לחם – לחם עד!
לחם ראש עלי מקבת,
לחם לוחמי גדודים,
לחם הררי מושבת,
לחם גמדים!
המשך…
ככה סתם נחמד נורא לצאת בחבורה,
אלף, גמד, והוביטים, וגם צעדן.
במכרה הותקפנו פתע מן הצד,
מבאלרוג ברחנו כשיצא עשן.
יא בא יה יא בה יה, בלאגן בלאגן!
כך ציווה גנדלף, גנדלף הלבן!
ככה סתם מפה לשם, טיפסנו על עצים,
לא ראינו שום אחד, רק ת'אורוק האי,
אייזנגארד החרבנו ואמרנו די!
פתע גנדלף שוב חזר, לבוש לבן!
יא בא יה יא בה יה, בלאגן בלאגן!
כך ציווה גנדלף, גנדלף הלבן!
גובלין תקף את הכפר השקט,
ביום של תחילת הרפתקה,
ובדף דמות שלי, מבט מיידי,
מוצא תוספות לפגיעה.
כשעברתי שיטה, שם עזבתי איתה,
מנגנון מסובך להבין.
חישובים, טעויות וזריקת קוביות,
שדרשה תארים מתקדמים.
ואולי, התאק"ו חסר לי.
בונוס כאן, בונוס שם,
ובכל זאת התאק"ו חסר לי.
ואולי, התאק"ו חסר לי.
אין לנו זמן, שחור או לבן,
תביא ת'דרקון היא אומרת.
נצא למרדף, נק"ן מטורף,
תביא גם אוצר לגיברת.
עזוב עלילה, גם אם מעולה,
חבל על המחברת.
ברעש גדול בקרב הגדול,
היא רק רוצה לקטול.
אין מה לעשות איתה,
היא רק רוצה לקטול.
לא חשב מה השיטה,
היא רק רוצה לקטול.
מחורבות של מית' דראנור עד הרי מורדור,
תביא לה איבה, אל תחשוב על סיבה,
היא רק רוצה לקטול.