Fuzzy Fish

TTTO: The Wellerman, by The Longest Johns

A country there was which had a plague
The name of the place I will keep vague
Suffice that for this shanty's sake
Trust it's a place we know.

Recording

TTTO "The Sparrow" by Beth Kinderman

Can you remind me what purpose are we serving?
I’m not sure I know the difference anymore.
Is it the road that I had struggled not to travel
Or the voice that called me onwards to explore?

I had a plan: how to save the world from ending
I thought I knew it all and understood
But I’m just a voice reading someone else’s statement
And naught I ever did did any good

Oh hear my cry,
Hear my terror and elation
Hear the words wrought to explain what can have no explanation
The Eye of the watcher,
We suffer and it sees it all -
But still I call, still I call, still I call…

We sought for knowledge and worked to meet the challenge
To keep safe the existence of mankind
We marched ahead, though we knew not what was happening:
We left our own humanity behind

There was no help to defeat what we were facing:
Atrocities beyond the know of man
Now that we know how this story will be ending
Perhaps we should have stopped when we began.

Oh hear my cry,
Hear my terror and elation
Hear the words wrought to explain what can have no explanation
The Eye of the watcher,
We suffer and it sees it all -
But still I call, still I call, still I call…

They took away one more person that I cared for
As though he was some nothing to discard
I matched my strength with the forces of the Lonely
Went in knowingly and came back with small and scarred

There is no hope in terror of the Beings,
Just the horror of the new world they will make
So I must ask: could I kept it all from happening,
If I just had the common sense to break?

Come now, Eye,
Flesh, Corruption, Desolation,
All who know and do not understand -
We’re lost in translation.
Their grasp on the world holds,
They’re coming and we’ve lost it all
But still I call, still I call, still I call…

Recording

TTTO: "Prince Ali (Jafar's reprise)" from Disney's aladin

Archivist! oh I have missed our little meetings
You’ve been gone, trav'ling so long; here, finally.
The world is ruined, and I
Now reign, beloved of the Eye,
So won’t you join me in ruling eternally?

You refuse? Oh well, I’m used to disappointment.
That’s to say, I’ll have my way eventually.
You know, it’s safe to assume
Your charming efforts are doomed.
What’s done to the world cannot be reversed,
You think this is bad? Well, just wait for worse,
As I gut reality, the finality
Of my schemes you will see:
You all must bow to me!

TTTO: Great Big Sea’s version of Process Man

Recording

Oh, please go, just go,
He’ll bind your very soul
And every day you’re in this place, you’re nearer eaten whole.
Won’t you go?

Well an Archivist am I, and you cannot tell me lies,
Despite my will I’m serving still the foul whims of the Eye
By the scars he’s left upon me and the grey that’s in my hair,
I promise you, all that you do will not escape its stare.

Oh, please go, just go,…

I’ve been held by a mannequin until my spirit broke,
I've crawled beneath creation to the very heart of Choke.
I’ve had worms inside my every limb, near lost my hand to burns;
Amidst the wrath, he sits and laughs. It makes my stomach turn.

Oh, please go, just go,…

It seems like one more office job. I really wish it was.
Instead he makes us give our lives to some unholy cause.
Please learn from our mistakes. There is no way to quit this crew.
For every day you take his pay, he’ll take what’s left of you.

Oh, please go, just go,…

ספרי לימוד יגידו (ובנאים בכלל!)
לאילו לחץ, מתח, כל חומר מסוגל
וכשקורה תומכת מרשה קריסת בנין
אשמת אובדן או רצח תיפול על האדם.
לא עץ אלא אדם.

אך בעבודתנו עם אבן ופלדה,
נראה שאין שום צדק כזה לבני אדם:
לא לסטנדרט נוצרנו. וכך, למעשה,
עיתים יוטלו עלינו עולות כבדים משאת,
כבדים מדי לשאת.

ספרי לימוד רושמים זאת בטבלאות בסוף:
כמה משקל על גשר, כמה מרים מנוף
מה אבן מסוגלת, ומה בטון יוכל
אך טבלאות כאלה לבני אנוש אין כלל
לדעת מה נסבל.

שלנו היא הארץ, אותה אנו חומסים
שבעי-פלאות מכדי שנתמה על עוד ניסים:
באמצע חלומנו שאנו בני-אלים
בלבול תכניותינו ישבור את הכלים
ואנו נכשלים.

מן הבריאה, רק אנו – כמה טוב לגשר ומסילה! -
נוסף על שנכשלנו, מודעים למכשלה.
אך באותו מטבע, הרינו עילויים:
נבוש על שנכשלנו, למרות הסיכויים -
קשיים או סיכויים.

הו כוח שמעבר, דרכיך לא נודעות
בשעת כאב וצער לוונו לבאות
נדע – הלא אמרנו: דרכייך נכונות
גם אם שבורים אנחנו, או כי שבורים אנחנו -
להעמד, לבנות,
לקום ושוב לבנות.

גוליה של ארגו

למנגינת "ילדי הירח". מוקדש לכל הפילקרים העוזבים והחוזרים.

הם עזבו את המדינה בין עולמות לאייקון
עברו לשיר עם מעגלים זרים
הם שרו falling free
בסולמות שונים ומשונים
חיברו שורות ופסקאות
כמו חיים שלמים של פזמונים

הם למדו את המילים
מבוב ופראנק וויקסי
ומן הכתובות באתרים הרשמיים
הם שרו להביור
במפגשי דירות ובכנסים
בשק שינה בחדר באשכול
למדו שחריזה זה לא ישים.

אחד אחד החלו מתפזרים
נוסעים הרחק, למקומות זרים
יושבים בבית וזוכרים
גוליה של ארגו
גוליה של ארגו
גוליה של ארגו, ישראפילקרים המשך הקטע »

חזירה על סף הנצח

למנגינת "יונתן שפירא" של איה כורם.

בת עשרים וארבע, עשויה מספוג ובד
זנב קצת מסולסל, וחרטום ורוד כמעט
מחפשת לי שותף בדרך אל התהילה:
דרוש חתן. כבר יש שמלה.

בת עשרים וארבע מהסוג החזירי
מעוניינת בשותף אומנותי ואבירי
והוא יכול להיות ירוק, והוא יכול להיות דו-חי
חשוב רק שימות עלי.

הקלישאות כולן אמרו לי
כל הגברים אותו דבר
שהם לא מסתפקים בבד,
כולם רוצים דם ובשר
אך איש אינו יודע
על קרמיט הצפרדע
המשך הקטע »

המנון משמר הלילה

למנגינת "שבחי מעוז" של נעמי שמר.

מעוז קרח וצורים,
חומה של אבן ודם.
ממרומך, אנו שומרים
על ממלכות האדם.

מעבר ליערות ולגבעות ולנהרות,
מאגמים קפואים, ומחילות בהר:
כל עוד חדה חרבי, ועומדת חומתי,
החורף יבקש מותי.

המשך הקטע »

ביצה של דרקון

כיתה ג'2 יצאה לטיול.
אני השתרכתי בסוף השורה.
השביל היה צר, מפותל ותלול,
נשמתי בקושי, מעדתי נורא.

כולם התקדמו, ונותרתי לבד.
כרעתי על עשב צהוב ויבש.
ראיתי פתאום מה היה שם בצד:
סלע עגול בצבעים של אש.

ביצה של דרקון, נפלאה, יחידה,
מתנה בשבילי מסיפור אגדה.
חכו רק עוד רגע, רק עוד דקה,
רק עוד כמה שעות עד שהיא תבקע.
המשך הקטע »