טווי את התבן
טווי את התבן
מבוסס על "טווי את הצמר", ועל האגדה על עוץ-לי-גוץ-לי.
בחדרך שבמגדל את יושבת כבר שנים.
לספר יודעים עלייך מלכים ואביונים.
מול חלון עודך יושבת ובפלך את טווה,
ממתינה לבוא המלך – ממתינה ללא תקווה.
טווי את התבן, קש לזהב.
טווי, כי המלך הוציא את הצו:
זהב הוא יקר, נהדר וזוהר.
טווי, כי מחר שוב המלך חוזר.
להמשך קריאה »